יהודית ויואב - ארץ חדשה

ליהודית אי אפשר להישאר אדישים. מילדה רעבה שניצלה מהימים האפלים ביותר בהיסטוריה, הגעתה הבלתי אפשרית לארץ, הפכה למלכת היופי של שורדות השואה ואת חייה מקדישה למתן עדות וזיכרון השואה במרץ אינסופי ותשוקה לחיים. יואב מצדו, באופיו הרגוע, מוציא מיהודית את הסיפורים המיוחדים ביותר ומחדד את החלומות המשותפים של שני דורות ומותח קו של תקווה בין העבר לעתיד.

לאה וסלין - סבלנות בדרך לתקומה

בפרק שלהן, לא תוכלו לראות את ציפורניה הצבעוניות של לאה, אותן היא מקפידה לטפח. וגם לא תראו את המדים שלובשת סלין עם דרגות לכתפיה. אבל בין צבעוניות החיים לצבע הזית של המדים, בוחרות השתיים לדבר על אנושיות ואהבה לחיים. על הילדות של לאה מתוך השואה לעלייה לארץ, על בדידות שנוצחה על ידי אביה שהתחתן עם אמה ועל ניצחון נוסף בעת נישואיה עם בעלה. אהבתן של סלין ולאה את הארץ, לצד האנשים שאיבדו, מזכירות להן לשמור על האנושיות, החיוך והתרומה לחברה.

משה ודליה - עד אחרי הנצח

לכל אורך המפגשים ביניהם, סיפרה דליה למשה פרטים קטנים על ילדותה בבגדד, אותה קטעו באכזריות נוראה, פרעות הפרהוד. בתוך ריחות בישולים, מלאכות יד שעוד נותרו בה ככישרונות ושירים, בערו בדליה הזיכרונות. במשה בער הרצון לנצור את עדותה שמתחדדת לו עוד יותר בימים שלאחר השבעה באוקטובר, שם איבד את חברו הטוב, אריאל, שנשבע להנציח כל חייו.

גל ובטי - איך מסבירים געגועים?

בשיחה על געגועים ותקווה, מספרת בטי על אחיה שהלך לקנות לה מתנה ליום הולדת שש ומעולם לא חזר הביתה וגל על סבתה שחלתה ולא תקשרה וכך חיה לצדה עם הגעגועים למי שהייתה. השתיים מציפות את הגעגוע ונוגעות בו ביחד, דרך מבטים שלובים של ילדה ואישה, נכדה וסבתא. עם אהבה גדולה לחיים, מחבקות גם את הכאב ודרכו לומדות את משמעותה של משפחה.

מורן ויעקב - מה שבנינו

השניים בשיחה על הדאגה למדינה שבנינו ועל הרצון לשמור עליה ולייצר שלום בנינו. הרצון באחדות, בא לידי ביטוי באנושיות בתוך חיי היומיום שיעקב ומורן מייצגים במחשבותיהם בנושא ובייחוד בקשר שלהם. בין היתר, מורן חושפת לראשונה את השיטה של יעקב לחיים ארוכים ופעילים ואת תרגילי ההתעמלות איתם הוא פותח את ימיו.

ציפי ועידו - האומץ לפחד

ציפי ועידו מספרים איך הם תופסים פחד ואיפה הוא תפס אותם בחייהם. הם משוחחים בפתיחות על התמודדות ואומץ שנשזר מילדות עד בגרות, במבט אחורה וקדימה. בחברות קסומה שנוצרה ביניהם, מצליחים לפתוח את נבכי נפשם ולהביט בעבר ובעתיד, על ידי המבט האחד בשניה.

הדס ורבקה - נימה של תקווה

בשיחה שנשמעת כמו הצצה לשיחת חברות, נעות השתיים בין זיכרונות ילדות ואהבה לספרים למציאות של ישראל אחרי השבעה באוקטובר במבט אחורה על מלחמת יום כיפור בימים שבהם רבקה הייתה בגילה של הדס. על אכזריות המלחמה והתפילה לימים טובים יותר.

מיקה ומוסא - לראות את הטוב

ברגישות ואהבה, שואלת מיקה את מוסא על הצמתים החשובים בחייו; על אהבתו הראשונה שללא שפה משותפת הפכה לאשתו, על החיים במעברה, מלחמות ישראל שגם בזו האחרונה הפך לסבא של חטופה ששבה. בתוך כל אלו ולמרות שסובל ממוגבלות מורכבת בראייה, מדברים השניים על הדברים היפים בחיים, על משפחה וצחוק ומזכירים לנו להביט על הטוב ולהתמלא בתקווה.

קדימון עונה 3 באר שבע

לקט ציטוטים קצר מהמחזור ה-3 והמכובד בבאר שבע

ערך: בועז יוקלסון

יפה וחן - תוצאה של חוצפה

תוצאה של חוצפה - זהו סיפור על מילים, חוצפה ובעיקר צבעים. שתי נשים שמציירות ציור יחד, מלא בחברות ותקווה.

הקלטה ועריכה: ליהי שאבי